קרבן נתנאל על קידושין פ״ב

מהדורה: מהדורת וילנא

« קרבן נתנאל על קידושין פ׳ קרבן נתנאל על קידושין פ״ג »

1 שמחמת קידושין ראשונים שלח. הרי"ף אינו גורס במתני' דהכא לשון זה ובברייתא דהמדיר דף ע"ג וצ"ל לדידיה שלא הי' לפניו כל הך שקלי וטרי בשמעתין דאביי ורבא:

1 חידושי חתם סופר על נדרים פתח ↗

אלא ששיטת הר"ן בזה דחוק לומר שכוונתו כחומרת הקדש דוקא ונ"ל מש"ה נאיד הרא"ש שם וכ' ז"ל במתני' לקמן אם החליפן לכתחלה אסור המחליף בדמיהן. מדרבנן אסרו דמי כל איסורי הנאה עכ"ל. ולכאורה דבריו מאד תמוהים דמיירי באוסר על עצמו והחליפן בעצמו וזה אינו מדרבנן והוא בודאי אסור מן התורה מדעת הנודר דאוסר על עצמו דבר שלא בא לעולם וצע"ג ליישב. ונ"ל דהרא"ש ס"ל דלמסקנא לא נדחק כהר"ן הנ"ל אלא נימא כיון דמדרבנן נאסרו חליפי כל איסורי הנאה דהכי ס"ל להרא"ש כמ"ש הקרבן נתנאל ספ"ב דקידושין א"כ נימא מעתה האוסר על עצמו דבר בהנאה הוה חילופין בכלל דלשון בני אדם הוה כך דאיסורי הנאה חילופיהם בכלל ונאסר להנודר מן התורה. וכעין זה כתב הלח"מ דבתר דאסרו חז"ל בשר עוף בחלב הוה בלשון ב"א בשר עוף בכלל סתם בשר וכ"כ התוס' לקמן גבי אדר דבתר דקבעו מרדכי ואסתר פורים באדר ב' משום מסמך גאולה לגאולה שוב הוה בלשון ב"א סתם אדר אדר ב' וה"נ דכוותיה. ולזה נתכוון הרא"ש לפע"ד. ועוד חי' הרבה בעומק כל אלו הדינים לשיטת הפוסקים ופירושי הסוגיות שבענין זה בארתי בקונטרסי וטוב להעתיקו כאן:

« קרבן נתנאל על קידושין פ׳ קרבן נתנאל על קידושין פ״ג »